להמחשת יסודיות ומורכבות הטיפול שמעניק משרד עו"ד אברהם לוי ללקוחותיו, נשתף במעט מרוחב היריעה עליה התפרש תיק אחד מדיני החברות- מסכת שלמה של הליכים משפטיים הדדיים רבים בערכאות שונות שהוגדרה ע"י בתי המשפט כ"מלחמה משפטית", תיק אשר דרש מומחיות בתחומים משפטיים רבים, לרבות: גזל סוד מסחרי, גניבת עין, קניין רוחני, עשיית עושר שלא במשפט, עוולת לשון הרע, מעשה בית דין, חיקור דין בחו"ל ועוד.

ראשיתו של הסיפור בחברי ילדות שהפכו לשותפים עסקיים בתחום מאזני גשר, אשר שיתפו פעולה במשך מספר שנים, עד אשר

נתגלעו חיכוכים בין הצדדים ודרכיהם נפרדו.

לאחר הפרידה בד בבד פעלה חמ"ל גם מחוץ לכותלי בתי המשפט

כנגד אורני, חמ"ל פנתה ללקוחות קיימים ופוטנציאליים של אורני בסדרת מכתבים משמיצים, הגישה נגדו תלונות שווא למשטרת ישראל, השמיצה את אורני בפני עובדיו, איימה עליהם והטרידה אותם, הציגה את מוצרי אורני כבלתי תקינים או בלתי חוקיים לשיווק, שלחה מכתב משמיץ לרשות הנמלים במטרה לסכל את זכיית אורני במכרז אליו ניגשה, וכן פנתה לבנקים אצלם נוהלו חשבונות אורני ושלחו אליהם מכתבים ומסמכים משמיצים, על מנת לפגוע בעסקיהם ובאשראי שניתן להם.

מר צח אורני הגיע למשרדנו בשנת 1999 כשהוא אובד עצות כאדם שכל עולמו חרב עליו.

עו"ד אברהם לוי הסכים לקחת על עצמו את הטיפול הכולל בתיק, ופתח במתקפה משפטית יצירתית ומתוכננת היטב; במסגרתה הוגשה תביעה-ת"א 11608/00 נגד משטרת ישראל וחמ"ל להשבת פריטים שונים הקשורים לעיסוקם של הצדדים שנתפסו על ידי משטרת ישראל בהמשך לתלונה שהגישה חמ"ל על גנבתם. (להלן:"התביעה הראשונה")

במקביל הגישה החברה המרכזית לשקילה בע"מ (להלן:"חמ"ל) תביעה רחבת היקף נגד צח אורני אישית ונגד החברה בבעלותו (להלן :"אורני") בגין הפרת הסכם והפרת חובות אמון ושימוש שלא כדין בסודות מסחריים. התביעה-ת"א 1661/00   (הפכה בהמשך לת"א 5886-08-07), במסגרתה הוגשה בין היתר גם בקשה- בש"א 8541/00, שבה עתרה חמ"ל לצו מניעה זמני שיאסור על אורני לפנות ללקוחותיה ולמכור להם מאזני גשר;

מאמציו הבלתי נלאים של עו"ד לוי החלו לשאת פרי - השופט זפט דחה את בקשת חמ"ל לעיל, וקבע כי ההסכם בין הצדדים בוטל, ובמסגרת זו בוטלה גם התחייבותן החוזית של אורני להימנע מלעסוק במכירה ו/או השכרה של מאזני גשר בישראל. טענת חמ"ל כי אורני מפר זכויות יוצרים נדחתה משום שאורני עסק בייצור מאזני שקילה עוד טרם שחמ"ל נוסדה. גם עתירות חמ"ל נגד אורני בגין גזל סוד מסחרי, גניבת עין ועשיית עושר ולא במשפט- נדחו באותו הליך ביניים.

בתביעה הראשונה השופטת קלוגמן קבעה כי הפריטים הנטענים (למעט מתמרים) אכן שייכים לאורני, ובאשר לסוגיית הקניין הרוחני והידע במיזם המשותף הכריעה וקבעה כי "החברה המרכזית לא הראתה כי יש לה זכויות קניין רוחני במחשבי השקילה וכי הטענה לפיה הידע במיזם המשותף הובא על ידי החברה המרכזית מחברת ווסטרן לא הוכחה כלל.

וכך בע"א (מחוזי ת"א)3475/05 במסגרת התקבל ערעור אורני ובעניין "השתק פלוגתא" ככל שהוא נוגע לקניין הרוחני , ונקבע כי חמ"ל מנועים מלהעלות טענות הסותרות את הקביעות המתייחסות לקניין הרוחני במחשבי השקילה או כי הידע במיזם המשותף שייך לחמ"ל.

ובת"א 3554/03 זכה אורני בפיצוי של למעלה מחצי מיליון ₪ בגין ביצוע עשרות עוולות לשון הרע כלפיו ע"י חמ"ל- שותפיו העסקיים לשעבר, לאחר שנקבע שהדברים נעשו בכוונה לפגוע ותוך חריגה קיצונית מתחרות עסקית לגיטימית.

סופו של הסיפור- פסק הדין של כב' השופטת אסתר שטמר בבימ''ש מחוזי מרכז, בתיקים אזרחיים מאוחדים 5886-08-07, 5899-08-07, ופסק הדין של ביהמ''ש בהרכב השופטים ח' מלצר, ע' פוגלמן ויצחק עמית, אשר ישבו בדין בערעור בנדון, בערעורים מאוחדים ע''א 7562/12, 7819/12;

ביהמ''ש העליון מדגיש פעילות ראייתית נדירה וחובקת עולם אשר נדרשה כדי להוכיח את ''הונאת המתמרים''-פרי העבודה הראייתית המיוחדת של עו"ד אברהם לוי במשפט מורכב זה, כאשר אילולא טרחה מיוחדת זו והבאת עדים ממדינות הים, יתכן שהצד שכנגד היה מצליח להכחיש את טענות אורני.

הוכחת הונאה מתוחכמת חוצת יבשות במסגרת פעילות החברה המשותפת של הצדדים הניצים, הביאה לכך שמאבק השליטה בתחום מאזני גשר הסתיים בניצחון מוחץ של אורני.